מאת: איל ורשביאק - מנהל מכון ורשביאק, פסיכותרפיסט-מדריך
ההתפרצות המחודשת של המחלה והעלייה במספר הנשאים - מעלים את רמת החרדה והחשש
היציאה מהסגר והירידה במספר הנדבקים אפשרו חזרה לשגרה - מה שהוביל לירידה ברמות החרדה והפחד שאפיינו את חיינו לפני מספר חודשים.
בימים האחרונים ישנה עלייה במספר חולי קורונה חדשים, המאותרים בראשל"צ וברחבי הארץ, ושוב חוזרים אל חיינו חוסר האונים והבלבול.
כאמור, התפרצות מחודשת של המחלה והעלייה במספר הנשאים מעלים את רמת החרדה והחשש. הייתה ציפייה כי החיים יחזרו למסלולם. החיים החלו אט אט לחזור למסלולם; חזרה ללימודים, לעבודה, לקשר עם חברים ולמשפחה ולפעילות פנאי. אך לפתע ציפייה זו נגוזה – גל שני בפתח וחששות מסגר נוסף מקננים באוויר.
שוב עולה החשש מפני הידבקות ועולות שאלות כגון, מה אפשר לעשות כדי למנוע את הסגר הבא? מה מסוכן ומה לא? היכן הסתובבו הנשאים, והאם ביקרתי במקומות בהם היו או לא? האם אדבק? כיצד נשמור על עצמנו? האם אפשרי בכלל לשמור?
שוב עולה החרדה במשנה תוקף ומאיימת לטלטל בשנית את חיינו ואת השגרה הכה מגוננת.
חרדה היא תגובת חירום של הגוף כהגנה מפני סכנה עתידית. ייתכן והסכנה תגיע, או שלא תגיע, ואנו רק חושבים שהיא עלולה להגיע. בכל מקרה, כאשר אנו מדברים על חרדה, גם אצל מבוגרים וגם אצל ילדים, אנו מדברים על מחשבות קטסטרופליות סביב הסכנה האפשרית והתנהגויות ספציפיות. עם התנהגויות כאלו, ניתן למנות הימנעות מפעילויות שרגילים לעשות באופן שוטף, הסתגרות בבית, אי הגעה למקומות ציבוריים וחיפוש אינסופי של מידע על מוקדי הדבקה. מבוגרים וילדים ידברו על פחדים, יתעוררו קשיי שינה, וילדים ייצמדו להוריהם ויתנהגו בצורה שאינה תואמת את גילם.
החשש והחרדה מקבלים משנה תוקף בעקבות החוויה מהסגר הארוך, שרק יצאנו ממנו. לחלק מהאנשים, ולילדים בפרט, תקופת הבידוד הייתה קשה במיוחד; הפגיעה בסדר היום, הניתוק משגרת החיים הרגילים, הנתק מבני-משפחה קרובים, ובמיוחד, מסבא וסבתא, הנתק מהחברים והצורך להיות שעות וימים בבית, כל אלה הביאו לשעות של חוסר מעש, לתחושת בדידות ולירידה במצב הרוח.
האמירות כי יתכן וסגר נוסף יוטל - מעלות עוד יותר את סף החרדה. גם בגלל החוויות מהסגר הקודם, גם מכיוון שאנו נמצאים בפתחו של החופש הגדול, שכמו בכל שנה - מעמיד בפנינו אתגרים שונים. תקופה זו מאופיינת בהעדר מסגרת אצל ילדים ובני-נוער, יציאה לחופשה מחוץ לבית, בילוי בים ובבריכה, יציאה לטיולים ובילויים. פעילויות שלא ניתן לקיים בתקופת סגר, ושלא לדבר על החום בחוץ.
בנוסף לקשיים שהועלו, ההתפרצות החוזרת עלולה לגרום לכך שנרגיש שהעולם אינו מקום בטוח ואין על מי לסמוך, כי לא הצלחנו למנוע את ההתפרצות החוזרת של המגיפה. מחשבה אשר משפיעה על מצב הרוח של מבוגרים וילדים.
אין אנו יכולים למנוע לחלוטין את ההתפרצות החוזרת של המחלה, אך אנו יכולים להשפיע על ההשפעות שלה על הרווחה הנפשית שלנו.
יש להבחין בין הימנעות להתנהגות של ביטחון. הימנעות כשמה כן היא, ניסיון לא לעשות דבר כלשהו, להפסיק פעילות כלשהי מתוך מטרה למנוע נזק, יוצרת תחושת הקלה מידיית, אך בטווח הארוך גורמת לירידה ברמת המסוגלות והגברת החרדה. ואילו ביטחון פירושו ביצוע של פעילות שאנו נדרשים אליה או שגורמת לנו הנאה. משמעו שאנו צריכים לחשוב לפני כל פעולה ופעולה האם הדבר הכרחי? מה הרווח שאקבל מביצוע הפעולה לעומת מה המחיר (נפשי, רגשי, בריאותי) שאשלם אם לא אבצע אותה? האם המקום בו אני נמצא עומד בתנאי התו הסגול? האם ניתן לשמור שם על כללי הבטיחות של שמירה של מרחק, הגיינה ומסכות. התנהגות זו גורמת לתחושה שאנו שולטים בסיטואציה ומעלים את תחושת המסוגלות.
אז מהי התנהגות של ביטחון במצב הלא ברור שאנו נמצאים בו?
1. להבין שהקורונה הינה מחלה חדשה בעולם, שעוד לא יודעים איך למגר אותה.
2. לתרגל אמירות מרגיעות כגון: "אנו עושים ככל יכולתנו על-מנת לשמור על בריאותנו".
3. היענות להנחיות: חבישת מסכות, שמירה על הגיינה, שמירה על מרחק פיזי והימנעות מהתקהלויות.
4. יש להגביל את הצפייה באמצעי התקשורת בחיפוש אחר מסלולי הדבקה.
5. יש להבנות סדר יום למבוגרים ולילדים שיכלול מה שיותר פעילות של שגרה: עבודה, לימודים, פעילויות הנאה ופעילות חברתית.
6. יש להקפיד על פעילות גופנית, הליכה בשטח פתוח, תרגילים בבית מול הטלוויזיה.
7. יש להקפיד לעשות פעילות מהנה במסגרות מוגנות; טיולים בטבע, ביקורים במוזיאונים, פעילות עם חברים ובני-משפחה ובמוקדי בילוי המקפידים על התו הסגול.
8. להגיד לעצמנו כי בסופו של דבר ימצאו חיסון, וזו תהפוך להיות עוד מחלה מכלל המחלות שניתן להתמודד איתן.
מכון ורשביאק מספק הדרכה טיפול וייעוץ במגוון קשיים ובעיות לאורך החיים.
שדרות גן רווה 13, קומה א', יבנה.
לתיאום פגישה התקשרו: 08-6788772 או שלחו הודעה בוואטסאפ כאן>>
